החלטה בתיק עת"א 26481-11-11

העותר מרצה מאסר של 6 שנים בגין חבלה ותקיפה, עבירות אמל"ח ושימוש בסמים,                        החל מיום 28/05/08.

בעתירה זו מלין העותר על מספר עניינים והם:

א.         הפרת צו של בית הדין השרעי, אשר הורה לשב"ס לאפשר לעותר ביקורים עם ילדיו בכלא צלמון.

ב.         הוספת 30 ימי מאסר למאסרו.

ג.          אי שילובו בהליך שיקום.

ד.         ביטול סיווגו כבעל סיכוי גבוה לבריחה (סג"ב).

בתשובת המשיבים נטען כדלקמן:

א.         לעניין המפגש עם ילדיו על פי צו בית הדין השרעי, נאמר כי ההחלטה הועברה לשב"ס בחודש 10/2011, אז שהה העותר בכלא אשל. הנהלת כלא אשל פנתה בבקשה להעברת העותר לכלא צלמון, אולם ועדת העברות הארצית קבעה בחודש 12/2011 כי לא ניתן להעביר את העותר בשל סיווגו כסג"ב, עקב כך נעשתה פניה מכלא אשל בבקשה לשיבוץ העותר בכלא שיטה שהינו ברמת ביטחון מרבית ויכול לקלוט אסירי סג"ב ואכן נקבע בחודש ינואר על ידי ועדת העברות ארצית, כי העותר יועבר לשיטה.

מאז העברתו לכלא שיטה, נעשו לטענת שב"ס מס' פעולות, על מנת להוציא את צו בית הדין השרעי אל הפועל, לרבות שיחות קבועות עם העותר, פנייה לרשויות הרווחה, ניסיון לערב פקידת סעד, פנייה לועדות אלימות ועוד.

נטען כי פעולות אלה נועדו ליצור תשתית טובה לביקורים שתענה הן על צרכי העותר והן על צרכי הילדים.

עוד נאמר כי בתחילת מאסרו, שובץ העותר לכלא צלמון, אך בשל מידע מודיעיני חמור הוגדר כסג"ב והועבר לכלא שיטה.

ב.         לעניין חישוב ימי המאסר, נטען כי העותר חויב במסגרת גזר הדין בת.פ. 71/08 (מחוזי נצרת), לחתום על התחייבות כספית בסך 10,000 ש"ח ובמידה שלא יחתום, ייאסר לפרק זמן של 30 ימים וכי מאוחר יותר (התאריך המדויק לא הובהר) הוצאה על ידי כב' הש' קולה בתיק הנ"ל פקודת מאסר בגין סירוב חתימה על כתב התחייבות. משך המאסר 30 ימים.

            עוד נאמר כי בעקבות פקודת מאסר זו, הוספו 30 ימים לימי מאסרו של העותר.

ג.          לעניין אי שילובו של העותר בהליך שיקום, נטען כי העותר סובל מהתמכרות לסמים ולאלכוהול ובעניין זה צורפה עמדת ראש תחום טו"ש בבית סוהר שיטה.

            עוד נטען כי לעותר הוצע להשתלב בהליך גמילה והוא סירב ובבית סוהר שיטה לאחר העברתו אליו הוצעה לו פעם נוספת אפשרות למסגרת גמילה והוא סירב שוב. הרושם של גורמי הטיפול הינו כי העותר מתקשה לגייס כוחות לשינוי משמעותי.

ד.         לעניין הגדרתו כסג"ב, נטען כי ביום 24/08/08 עת הובא לדיון בבית משפט, הציע בשתי הזדמנויות לאחד הסוהרים סכומי כסף גבוהים בתמורה לסיוע להימלטות ממעצר ובגין כך אף נשפט בתיק פלילי 6956/09/08 (שלום נצרת) בעבירה של ניסיון למתן שוחד (יחד עם עבירה של תקיפת קטין) והושת עליו עונש מאסר של חודשיים. בעקבות כך הוגדר כסג"ב. נטען כי בחודש 12/2011 נבחנה הגדרת העותר כסג"ב בשנית והוחלט על המשך הגדרתו כסג"ב, על יסוד חומר מודיעיני.

            עוד נטען כי על פי הדין, ימעט בית המשפט להתערב בהחלטה לעניין סיווג העותר כסג"ב.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 21/02/12, הכחיש העותר כי הוצע לו להשתלב בגמילה ואף טען כי חתם על טופס שהוא מתחייב לגמילה לשנה אך בסוף לא שולב. לטענתו, שולב בטיפול שליטה בכעסים שהופסק עקב סיווגו כסג"ב והעברתו לאגף אחר. לטענתו, משך כל מאסרו דרש טיפול.

באשר לסיווגו כסג"ב טען כי זה מפריע לו. לטענתו, ביום ראשון שלפני הדיון הובאו ילדיו לביקור בשיטה והוא הוצא עם אזיקים וישב בביקור כ- 20 דק' עם אזיקים. בקשותיו לביקור פתוח מסורבות.